עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
☯MoonChild☯RAVEN~CRICKETIM AL
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ילדים  (3)
סקס  (2)
אהבה  (1)
אושר  (1)
אחריות  (1)
אישה  (1)
אסור  (1)
בוקר  (1)
גבר  (1)
דיכאון  (1)
ים  (1)
לבד  (1)
לחן  (1)
מותר  (1)
משפחה  (1)
נאמנות  (1)
נידה  (1)
נישואים  (1)
נשואים  (1)
סקרנות  (1)
ראוי  (1)
רווקות  (1)
ריב  (1)
שינה  (1)
שירים  (1)
שנה חדשה  (1)
תסכול  (1)
ארכיון

במה אתחיל?

08/09/2017 19:50
סרטנית
משפחה, ילדים, נשואים, רווקות, דיכאון
בס"ד

היי קוראים יקרים,

האמת אני לא יודעת במה להתחיל. עצם זה שהחלטתי לרשום בפורום שאולי כל אחד יכול לראות זה סוג של אומץ מבחינתי לפתוח דברים ולהודות בדברים שאולי קשה לי להגיד במילים ויותר קל לרשום אותם.

אני אספר לכם בגדול עלי, אני נשואה פלוס שניים, עובדת, גם בעלי עובד אז אפשר להגיד תודה על מה שיש אבל...

אני לצערי נמצאת במצב שקשה לי לראות את הטוב ולהכיר תודה, אני במצב שבא לי לעשות ריסטרט ולהתחיל מחדש.
בא לי לחזור אחורה ולהיות מאלו שלא רוצות להתחתן ולהביא ילדים מאלו שמחליטות להיות לבד ושזה בסדר להן ככה ובאמת להיות שלמה עם זה.
כי ברגע שאתה מביא ילדים, אז יש לך אחריות ולהתעסק עם סידור לילדים ומי לוקח ומחזיר והדאגה הזאת כל הזמן לאחר, וואלה אין לי כוח לכל זה למי יש כוח לזה?
העניין הוא...
שמגיל שמונה עשרה רציתי משפחה וילדים לזה פיללתי ואת זה רציתי! וכל פעם שנתקלתי בגבר הלא נכון אז הייתי בוכה שאני כבר רוצה את הגבר שלי ואת המשפחה שלי ואת הבית שלי.
ועכשיו שיש לי את כל מה שרציתי אז גם עכשיו אני לא מרוצה? למה? כי אני לא יכולה להתקדם בעבודה כי אני במשרת אם? 
אני תוהה לעצמי אולי אני כפוית טובה? אולי לא משנה מה יקרה ומה אני אקבל ברגע שאני מקבלת את מה שאני רוצה, אני לא מרוצה לא משנה מה.
אני חושבת שאם לא הייתי מתחתנת ולא היו לי ילדים לא הייתי מפסיקה לבכות בגלל זה.
בטח הייתי אומרת לעצמי " יופי אז אני בתפקיד שרציתי עם משכורת יפה ותואר ב... ויש לי הכל אבל בעצם אין לי כלום כי אני לבד...
אוי מכות מכות מגיע לי.
יש לי חברות רווקות מתות להתחתן או אולי רק להביא ילד או שלוקח להן הרבה זמו להיקלט ואני ברוך ה' בנתיים בלי שום בעיה ולא מסוגלת לחשוב להביא עוד ילדים.
אני יודעת שזה נורא להגיד אבל, יש לפעמים שאני תופסת את עצמי מתחרטת שהבאתי בכלל ואז פתאום הם באים מחבקים ומנשקים ואני נמסה ואומרת לעצמי מה את חושבת את זה בכלל? מה שבעלי לא מבין שעובר עלי סוג של דיכאון.
חחח כל מי שקרא את מה שכתבתי עכשיו כבר הבין את זה לבד
טוב יש עוד הרבה לספר על הבעל והתחושות שלי גם לגביו ועל עוד דברים אז אם היה לכם מעניין עד עכשיו תחכו לפוסט הבא
IM ALARIXXXRocketedya
IM AL
08/09/2017 23:07
היי,
ברוכה הבאה, תרגישי בנח לשתף במה שאת מרגישה חושבת.
היפה שפה הוא שניתן לומר מה שמרגישים ומה שחושבים בלי שיפוטיות.
אם זה מקל עלייך גם לחילוניים יש מחשבות דומות לשלך, אמנם מניח שזה אחרת אבל סיטואציה זהה של למצוא את עצמך כלוא במחויביויות שבנית לעצמך במו ידיך, עבודה, ילדים, בן/בת זוג.
סרטנית
09/09/2017 08:01
חחח אני לא דתייה, למה אני יצרתי רושם שאני דתייה?
IM AL
09/09/2017 12:21
חחח, בקריאה נוספת אכן רואה שזהו רושם מוטעה.
כפי הנראה בגלל "מגיל 18" "תודה על מה שיש" היחס לילדים, כל אלו יצרו את הרשום.
תופס את עצמי וחושב על המסננות שאנחנו מיומנים להפעיל.
בכל מקרה מסקרן לשמוע את קולך הישיר גם אם מתלבט.
סרטנית
09/09/2017 12:24
האמת הייתי באולפנה מכיתה ח עד י"ב אז אולי יש עדיין השפעה וכן חשובה לי המסורת
IM AL
09/09/2017 16:23
היי, כפי הנראה השפה הכתובה זהה לשפה המדוברת וזה משפיע עלייך גם אם אינך מודעת לכך, ולכן קיבלתי רושם זה.
מצחיק אותי המחשבה שאנחנו נחשפים פה במודע ושלא במודע , מאחר וגם הפרטים שאנחנו חושבים שאינם נחשפים, נחשפים בכל זאת בשל "סימני הדרך" שאנחנו משאירים אשר הופכים לחשיפה שלא במודע.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: